ע‍ִבְלִיקְס

שמי שְׂרָיָה אַנְסְבָּכֶר, אני סטודנט לתואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטה העברית (שנה ג'), ובאתר זה אני מרכז את כל הידע שלי על התוכנה LyX.

למה LyX?

לפני שהגעתי לאוניברסיטה לא ידעתי על LyX, ולכן כשרציתי לכתוב טקסט מתמטי במחשב פניתי לתוכנה היחידה שהכרתי – Word. זה היה פשוט מזעזע! כל סימן מתמטי דרש פתיחה של תפריט באמצעות העכבר, גלילה אל סימן המבוקש ולחיצה עליו – איטי להחריד. כשהגעתי לאוניברסיטה גיליתי שישנן שתי דרכים טובות יותר לכתיבת טקסט מתמטי:

• LaTeX – לאטך היא שפת התכנות הנפוצה ביותר לכתיבת טקסט מדעי, בין שאר הפקודות בשפה קיימות פקודות עבור כתיב מתמטי, ולכן היא משרתת את מטרתנו. בניגוד למעבדי תמלילים כגון Word, שבהם כבר בעת עריכת המסמך ניתן לראות כיצד ייראה המסמך המודפס; LaTeX שמה דגש על המבנה הלוגי של המסמך, ומשאירה למחשב את ענייני העיצוב.
  הדרך הנוחה ביותר לכתיבת מסמך בלאטך היא ב-Overleaf, באתר זה ניתן לכתוב את המסמך אונליין ולצפות בפלט ה-PDF שלו תוך כדי הכתיבה, וכל זה ללא צורך בהתקנה כלשהי. יתרון נוסף של Overleaf הוא היכולת לשתף את המסמך עם אנשים נוספים, ולעבוד יחד איתם על אותו מסמך במקביל (ממש כפי שניתן לעשות זאת ב-Google Docs).
  לטעמי יש ללאטך שני חסרונות גדולים:
  1. מדובר בשפת תכנות, הסטודנט התמים שבסך הכל רצה להקליד את פתרון התרגיל השבועי, מוצא את עצמו לומד שפת תכנות חדשה אך ורק בשביל לכתוב מסמך. בנוסף, קובצי LaTeX הם קובצי טקסט הכוללים פקודות רבות שאינן התוכן של המסמך, וכדי לייצא אותם לפורמט קריא המחשב צריך להריץ את הפקודות בזו אחר זו. רוב עורכי הלאטך מייצאים את המסמך לפורמט PDF לאחר כל שינוי במסמך, כדי שנוכל לראות כיצד ייראה המסמך המודפס כבר בעת הכתיבה. למרות זאת החיסרון לא נעלם לחלוטין מכיוון שהדבר דורש עבודה בשני חלונות במקביל, ועדיין בחלון שבו אנו כותבים את הטקסט המסמך אינו קריא.
  2. אמנם ניתן לשלב טקסט עברי בתוך המסמך, אבל שילוב זה אינו נוח כלל ועיקר.
• LyX – ליקס משתמשת בלאטך כדי לייצא את המסמך לפורמט PDF, אך בניגוד ללאטך, ליקס אינה שפת תכנות. לליקס יש ממשק משתמש נוח מאוד, שבו ניתן לכתוב את המסמך ולראותו באופן קריא כבר בעת הכתיבה. לא מדובר במראה של המסמך המודפס, אלא בשילוב של שימת דגש על המבנה הלוגי של המסמך יחד עם היותו קריא.
  היתרון הגדול ביותר של ליקס הוא היכולת ליצור קיצור מקלדת כמעט לכל פעולה, ובפרט לסימנים מתמטיים. כך במקום לגרור את העכבר (Word) או להקליד את הפקודה המתאימה (LaTeX), משתמשי ליקס לוחצים על שניים-שלושה מקשים ברציפות וכותבים את הסימן המתמטי במהירות. יתרון נוסף הוא ההתאמה של ליקס לשפות רבות, ובהן גם עברית. ניתן לשלב שפות שונות במסמך אחד, ותנועת הסמן ע"פ החיצים אינטואיטיבית מאוד גם כאשר עוברים בין שפות הנכתבות מימין לשמאל ומשמאל לימין.
  למרות הכל, גם לליקס יש ארבעה חסרונות:
  1. עדיין לא מדובר בדרך המקובלת לכתיבת טקסט מדעי, ומי שירצה להמשיך לקריירה אקדמית יצטרך ללמוד את לאטך במוקדם או במאוחר.
  2. אין דרך נוחה ומקובלת לעבודה של שני אנשים על אותו מסמך במקביל.
  3. ליקס דורשת שתי התקנות על המחשב שממנו נעבוד. ראשית יש להתקין את לאטך – התקנה שרבים מסתבכים בה, ולאחר מכן יש להתקין את ליקס עצמה.
  4. למרות ממשק המשתמש, ליקס דורשת מהמשתמש לימוד ארוך ואיטי כיצד להשתמש בה באופן יעיל.

על האתר הזה

החומרים באתר זה נועדו להקטין את שני החסרונות האחרונים מבין הארבעה הנ"ל. בדף התקנה מופיעים מדריכים שייקחו אתכם צעד אחר צעד בתהליך ההתקנה, כך שגם הטכנופובים הגדולים ביותר יצליחו לעבור אותו. בהמשך אני מתכנן לכתוב גם מדריכים עבור דרך השימוש היעילה.

על השאלה הנצחית: "ליקס" או "ליך"?

את שם שפת התכנות LaTeX קוראים "לאטך",שכן ה-X מציינת את האות היוונית "כי" (). דבר זה גרם לבלבול שבגללו רבים קוראים לתוכנה LyX – "ליקס", ואילו אחרים קוראים לה "ליך".
מההיסטוריה של התוכנה נראה שהקריאה הנכונה היא "ליקס": בתחילה נקראה התוכנה בשם "Lyrix" הנשמע כמו "lyrics" (לִירִיקָה), ולאחר מכן שונה שמה ל-"LyX" לפי סיומת הקבצים של התוכנה (ראו כאן). למרות זאת, אפילו בוויקי הרשמי של LyX נכתב שאין קונצנזוס בנושא (ראו כאן).